בשנים האחרונות, יינות הרוזה עברו מהפך מרשים. מה שהתחיל כיין טכני ושולי, שנוצר מהפרשה של תירוש ענבים אדומים – ולאו דווקא מהענבים המשובחים ביותר – הפך היום ליין מבוקש ביותר, ממש "זהב ורוד" שמושך את תשומת הלב של ייננים וצרכני יין.
הרוזה שלנו מתחיל את דרכו כבר בכרם. בחרתי להפריד חלקה ייחודית מחלקת הסירה שלנו, שבה הצימוח הטבעי נמרץ יותר – כנראה בגלל שהאזור הזה בכרם יושב על קרקע עמוקה יותר או שיש בו יותר מים זמינים בתת-הקרקע. כתוצאה מכך, האשכולות בחלקה הזו גדולים יותר והיבול גבוה יותר, מה שהופך אותה למתאימה במיוחד לייצור רוזה.
במהלך עונת הגידול, חלקת הרוזה מקבלת טיפול אישי מיוחד ושונה משאר חלקת הסירה. אנו משקיעים בריבוי הצללה, מעט חילון ודילול פרי, כדי להבטיח שהטעמים יהיו מאוזנים ולא מרוכזים מדי. הבציר מתבצע בשלב מוקדם יחסית, כשהענבים מגיעים לאיזון המושלם בין סוכר, חומצה וטעמים – כל אלו משתלבים יחד לרוזה של תל שיפון.
הרוזה שלנו משתנה משנה לשנה – כל עונה מביאה איתה השראה חדשה וניסויים שמבוססים על יינות רוזה שטעמתי במהלך השנה החולפת. אנו שואפים להגיע לביטוי המושלם ביותר של הרוזה שלנו. בשנה האחרונה, הרוזה 2023 הופק ללא מגע עץ כלל, אבל אין לדעת אם זה ימשיך גם ב-2024 – כל שנה מביאה עמה יצירתיות חדשה.
לסירה אני מוסיף את זן הסנסו, ענב קלאסי שמקורו בדרום צרפת, המשמש במיוחד לייצור יינות רוזה. הסנסו פחות חומצי מהסירה, אך עשיר בטעמים פירותיים מורכבים ומיוחדים. הענב הצרפתי אגב, נותן גם גוון מאוד יפה לרוזה. מעין כתום-צהבהב מהפנט.
אני מעדיף יינות רוזה אלגנטיים ומתונים, עם מרקם רך ועשיר, ומורכבות בינונית, ולא נמשך ליינות רוזה צעקניים וארומטיים מדי. עבורי, יין רוזה קולינרי הוא כזה שמספק חווית שתייה גם בימים הקרים, לצד ארוחות חורפיות עשירות – ולא רק כיין נישתי לימים חמים.
יוסי סידון, יינן היקב
Comments